רואים מעבר לצלילים

חוש הראיה הוא אחד החושים החזקים שלי ושל רובנו. אנחנו מסתמכים עליו כל כך הרבה--- מקריאת מילים, סימנים, טלויזיה, נהיגה, עבודה, מציצנות, תקשורת לא מילולית, אהבה ממבט ראשון. מושגים לשוניים רבים שבהם אנו מכנים ומשתמשים במושג "לראות".

מבחינתי המבט החזותי, המבט האסטטי, האבחנה והמרחב נמדדים מאוד בעזרת חוש זה.

נוספות לו תחושות הנגזרות מחושים אחרים כגון שמיעה וריח uמישוש אבל בסופו של דבר, סטטיסטית קשה יהיה לתכנן מרחב אדריכלי ללא חוש ראיה.

בהמשך לחוש השמיעה, אני בוחרת לשתף אתכם בקטע מוסיקלי שמעלה לי רמה מאוד חדה של חוסר סינכרון מין מצב אנושי למצב פיסי.

מצד אחד שומעים מוסיקה משועשעת כביכול ומצד שני המראות האמיתיים הם של מרחב שנוצר ע"י אנשים שחלקם עדיין מתקשים לקלוט את מה שהם שומעים . סוג של הלם משתק.

כשראיתי את זה בפעם הראשונה היה עלי לחזור ולצפות מספר פעמים בסרטון. מצאתי את הסרטון בשל המוסיקה אבל נשארתי לצפות שוב ושוב בשל המראות. המצב האבסורד שראיתי הדהים, סיקרן, הלם בי.

מרחב של אבסורד, מציאותי להחריד. אנושי להפתיע.

חוזר ונשנה.